כתיבה יוצרת שיטתית

לאתר הראשי | מועדון כתב

רוצה לכתוב אינטואיטיבית יותר מהר, יותר קל, ויותר טוב?

זה הזמן להכיר את טכניקת מעגלי העלילה. טובי הסופרים משתמשים בה, והאוניברסיטאות הגדולות בארה"ב מלמדות אותה כחלק מקורסים שעולים אלפי דולרים. היא פשוט עובדת כמו קסם (אבל לא צריך להיות קוסם כדי לשלוט בה)

רוצה לראות? קליק כאן!

היינו> ראינו > וזו דעתנו:

"חברים! השתתפתי עכשיו בשיעור נוסף בסדנת הכתיבה של לירון פיין. כרגיל השיעור היה מדהים. כל שיעור מוסיף נדבך, מעשיר את יכולותינו כסופרים. והכל מועבר באופן ידידותי, ברור, עם מצגות מובנות - מוצגות בעיות בכתיבה ומייד לצידן פתרונות. הכול מתובל בדוגמאות שרובנו מכירים, ויש גם פאוזות במהלך השיעור לתרגול. מומלץ!"

ליאורה רוזנמן,

מחברת הספרים "מעגל הקריסטל"

ו"הסוד של מנזר ז'ואר"

"למדתי כתיבה בכמה וכמה מסגרות. אצל לירון פיין אני מתחדשת. מאז השיעורים אצלו, הכתיבה שלי עובדת לפי טכניקות בינלאומיות, אשר עובדות על קהל הקוראים המודרני. בכל שיעור הוא מצליח לחשוף לפנינו נישה חדשה, סוג חדש של טכניקת כתיבה, אשר מהווה ריקוד חדש לדמיון היוצר שלי.

הוא מצליח לרתק אותנו כתלמידים, מצליח לעורר בנו את הצורך לכתוב ומשאיר אותנו עם טעם לעוד... עד לשיעור הבא. בין אם מדובר בכתיבת אקשן, רגש או תשוקה, אם יש בנו את הגרעין הקטן – הרצון לכתוב, הוא ייתן בידינו את הכלים לשפר את התוצאה".

דנה ארמא,

מחברת הספר "מקריות מתוכננת"

"השתתפתי עד לפני רגע במפגש מקוון עם לירון פיין וחבורתו הנחמדה בנושא עריכה עצמית. כן, זו שרובכם לא עושים, וחבל. המחשבה שליוותה אותי לאורך כל המפגש שהיה כיפי ומסוגנן לעילא הייתה 'הלוואי וכל מי ששולח לי כתב יד לעריכה היה נחשף לעצות הנפלאות האלה.'יש הרבה דרכים לשפר ולהשביח ספר אבל אף אחד לא יעשה את זה טוב כמוכם".

רסל דיקשטיין, עורכת

"השיעורים עם לירון הקפיצו את רמת הכתיבה שלי בעשרות רמות, בלי להגזים, בזמן מאוד מאוד קצר. בכל שיעור לירון נותן פתרונות מעשיים בצורה הכי מפורשת וקוהרנטית שרק אפשר לבעיות שצצות במהלך הכתיבה, הרבה פעמים כאלה שפשוט לא ידעתי עליהם. פשוט אף מורה אחר לא טרח לציין אותם בפניי.

כל שיעור הוא על נושא מסויים (דמויות, דיאלוגים, עלילה וכו'), ובכל נושא הוא מפרק לגורמים את הבעיות העיקריות ונותן להן פתרונות. השיעורים עם לירון הם עבור מי שרוצה לכתוב ס פ ר י ם, וכל מי שנמצא בשיעורים שלו הוא אחד שרוצה לכתוב ס פ ר י ם. לא בלוגים, לא כתיבת תוכן על נושאים שלא מעניינים אתכם, ולא כתיבה על החבר לשעבר במדור יחסים. ס פ ר י ם. זו ההתייחסות היחידה שתקבלו שם מהתלמידים. ולכן מעשיים ופשוטים. ההתקדמות של הפרט בתוך הקבוצה בתחום זה היא אדירה".

מירון בן ארי,

מוציא בימים אלה את ספרו הראשון

"אחד הדברים שהכי הפריעו לי לאורך חיי הכתיבה שלי הן שיחות עם מורים וכותבים אחרים שהתיחסו לכתיבה כאל משהו שקורה לך באופן רוחני ואמורפי שכזה.

כשהתחלתי ללמוד אצל לירון סוף סוף מצאתי מורה שלא מסתפק בדיבורים אלא מדרבן למעשים. למדתי תיאוריות וטכניקות רחבות על כתיבה כך שאפילו אם אני שוברת אותן אני מודעת אלהן. יכולתי לראות איך ההערות של לירון מנפות קלישאות וממקדות את הכתיבה בצדדים נהדרים של הדמויות שלא הייתי מודעת אליהם בכלל".

יהודית יעל תמר,

מוציאה בימים אלה את ספרה הראשון באמזון

"חיפשתי מלכתחילה ליווי אישי, והייתי מאוד נחרצת. פעם ראשונה שמצאתי מקום שמשלב סדנת כתיבה וליווי אישי יחד, כי כל אחד מקבל תשומת לב. למדתי איך לתכנן את הספר שלי מההתחלה ועד הסוף, למדתי להכיר את הדמויות שלי, להתחבר ולאהוב אותן. למדתי איך להבין מה טוב או לא טוב לרעיון של הספר שלי למדתי לשנות אותו בחלקו ולדעת מה נכון באמת.

נתקלתי בהרבה דברים שלא כללו את כל המכלול שתמיד רציתי, וכשנתקלתי בלירון פיין חשבתי שזה חלום. אני מודה שלא נתקלתי בהצעה כזו טובה עד כדי כך שהיום אני אפילו רשומה למועדון הכתב שלו, כי מה לעשות... דברים טובים לא משחררים כל כך מהר".

חן מריומה, כותבת בימים אלה

את ספרה הראשון

"היה שיעור חשוב, עכשיו נשאר לשבת ולעבוד".

ענת רפאלוב,

כותבת בימים אלה את ספרה הראשון

קצת עלי:

שמי לירון פיין, וב-22 השנה האחרונות אני כותב ועורך כמקצוע. זה דווקא סיפור מעניין. קצת מרמז על מה שאני אתן לך.

התחלתי את דרכי כקופירייטר במשרדי פרסום. כן, מהמסכנים האלה שחייבים להזיע רעיונות טובים על בסיס יומיומי. שלא יכולים להגיד "אין מוזה", כי אז הם יפוטרו.

זה היה השיעור הראשון שלי בכתיבה. אבל רחוק מלהיות היחיד.

במקביל, למדתי תסריטאות באוניברסיטה - וכך הכרתי לראשונה את עקרונות הבניית הסיפור והדיאלוג. היו לי מורים מצויינים, אחד מהם הוא צביקה קרצנר, לטעמי המורה הטוב בארץ לתסריטאות. חצי שנה לאחר שסיימתי ללמוד אצלו הוא הכניס אותי לטלוויזיה, וכך זכיתי לכתוב שתי סדרות לערוץ הראשון.

החיידק הטורף שלי

זה היה נחמד, אבל בצד העסקי של העיר היה אפילו יותר נחמד. קודמתי לתפקיד מנהל קריאייטיב: שיעור מסוג אחר לגמרי. הפעם הייתי צריך לערוך טקסטים ורעיונות של אחרים, להדריך אותם ולסייע להם לפתח סיפורים מרתקים (כדי שלא יפלו במלכודת ה"אין מוזה"). זו אחריות כבדה מאוד - והתעסקות גדולה עם אגו. אולי גדולה מדי.

אבל חיידק הכתיבה האמנותית לא הפסיק לטרוף אותי. בזכות התפקיד שלי קיבלתי גישה לקורסי הכתיבה הטובים בעולם (באנגלית, כמובן). למדתי באדיקות טכניקות כתיבה, ניצלתי כל רגע פנוי כדי להשחיר דפים, ומילאתי מגירות על מגירות. באיזשהו שלב פשוט נשברתי.

וכך, בשיא הקריירה, לאחר שהפכתי לשותף במשרד פרסום קטן, זרקתי הכל ונכנסתי למחשב. במשך חודש ויום כתבתי ללא הרף, והתוצאה: ספרי הראשון, שיצא בהוצאת ברקאי, "אל מלא רחמים".

מחמאות זה לא הכל

הספר זכה למחמאות, עשה סיבוב יפה על המדפים והביא לי גל קוראים נלהבים. אך לצערי, הוא לא תרם אגורה שחוקה לפרנסה. אפילו לא אחת. בארץ, מסתבר, "סופר" זה לא מקצוע. זה תחביב. מקסימום תחביב עם כבוד. ועם כבוד, כידוע, לא הולכים לפיצריה.

לא היתה לי ברירה. חזרתי לתחום הפרסום. הפעם כקופירייטר ותסריטאי עצמאי. בחרתי להתמחות בחוויות גדולות מהחיים, בעיקר בתחום מרכזי המבקרים והמיצגים החווייתיים. חשבתי שלעולם לא אכתוב עוד ספר - - -

אבל אז הגיעה אמזון, והפכה את הנושא לאפשרי.

כיום אני סופר סדרתי, שמוציא ספר אחר ספר אחר ספר. אני זוכה לקהל קוראים בינלאומי רחב שמחמם לי את הלב (ואת הכיס). הנה כמה מהספרים שלי באמזון, והנה קצת בעברית.

יש עוד, אבל זה לא הנושא כאן.