ספרי לי עוד על מאריק
שלמה סדן

איך אפשר לצמוח בלי שורשים?

חיים צומח בקיבוץ בשנות השישים, בן סקרן (יש אומרים: סקרן מדי) לשורדי שואה שלא אוהבים לדבר על מה שהיה "שם". אבל חיים לא מוותר. בסבלנות ובחוצפה הוא סוחט מאמו ומסביבתו את כל מה שהוא יכול כדי להבין אותם. הוא לא מצליח במיוחד.

 

את תופת יום כיפור הוא עובר בצריח טנק ברמת הגולן, חשוף לזוועות ולמוות, לבלבול ולהלם הקרב. בשוך הקרבות חיים מנסה לחזור למסלולו הקודם, בהצלחה חלקית. הוא מתחתן עם אהובת נעוריו, ניבה, ועובר איתה לדירה קטנה ברמת גן. שם, בין עבודתו כמורה לבין מפגש עם דודו האבוד, מאריק, הוא מצפה, סוף סוף, להולדת הילד הראשון שלהם.  

 

אבל אז ההריון הולך לעזאזל, ואיתו כל העולם כולו.

איך קונים את הספר? בקלות:

ביקורות

 

"סיפורו של סדן סוחף את הקורא באחת לארץ ישראל שהיינו. תחילה לנואייבה בחצי האי סיני, זו שפתחה שער לכל מה שאיווינו. לחופש, לפיתולי הדיונות, למסתורי האהבה. ומשם, בבטחון מפתיע, הוא לוקח את הקורא, לישראל שסועה, מדממת, רווית סודות ושתיקות.

קוראי הספר הזה נקראים להביט הישר אל הטראומה והפוסט-טראומה. נחשפים אל הבטן הרכה, החשופה של השואה, ומשם אל מלחמת יום הכיפורים. והוא לא מניח עד שסודות הנטישה, האובדן והשכול ומעל כולם האשמה, האהבה, והגעגוע אל מה שמת ולא נשכח פורצים להם למרכז הסיפור ומתבררים - מתנפצים בעוצמה אדירה. הספר הוא מעל ומעבר לאישי. הוא על כולנו. על הורינו וילדינו. הוא על המחיר שהם ואנחנו שילמנו. על מה שכונה ההקרבה. על זילות הקיום היהודי והישראלי".

(יובל נריה, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה, בעל עיטור הגבורה במלחמת יום-כיפור, ומחבר הספר "אש")

*

 

"קראתי את ספרו של שלמה סדן בנשימה עצורה. הרגשתי שהוא הקול של הדור שלי. הדור שחווה את טראומת מלחמת יום כיפור, שעדיין בשבילנו היא השבר הגדול. הדור שמנסה, באמת מנסה, לחיות ולשמוח ולהצליח ולהקים משפחה. אבל אז בא ספר כמו "ספרי לי עוד על מאריק" והכל מציף חזרה.

מעט ספרים מטלטלים אותי ונכנסים לי ככה לנשמה. הכתיבה הנפלאה, הדימויים היפהפיים, ובעיקר... התיאור האמיץ והכנה של הדור שלי... ילידי שנות החמישים.

ממליצה בכל ליבי. ספר נפלא".

 

(גילת אנקורי, שחקנית)

*

 

"קראתי ולא עזבתי. הסיפור כנראטיב, סגנון הכתיבה העשיר, הדמויות התלת מימדיות, המקומות המצוירים בדיוק ובאהבה, התקופות שקמות מול העיניים והנגיעות האישיות (השירים האהובים עלי/ "צייד הצבאים" - סרט חיי/ רמת גן עיר הולדתי /השומר הצעיר - קן הגידול שלי ו... כן, גם הסרטן הארור) - כל אלה פגעו בול בליבי ונכנסו עמוק עמוק לנשמתי. אפילו קצת קינאתי...

הרגשתי מה שאני מרגיש לא לעיתים קרובות - שאני מקנא באלה שחוויית הקריאה עוד מחכה להם".

(אבינעם קורן, פזמונאי ומשורר)

 

 

 

משולחן העורך:

 

"ספרי לי עוד על מאריק" הוא יותר מספר מרגש. הוא ספר חשוב. הוא זועק את כאבם של בני הדור השני לשואה, ילדי ההתיישבות שנאלצו להצמיח בעצמם את השורשים של עצמם. 

עלילת חייו של חיים נחבטת ומיטלטלת בין הזיות אמו המידרדרת לבין ריח הגופות השרופות בטנק, בין הבריחה לבורגנות הרמת-גנית לבין האסקפיזם המוחלט של הודו. היא משרטטת קו בלתי נראה בין האובדן של השואה - לבין הכמיהה לילד. לחיים חדשים, כאן בארץ.

 

זה אינו ספר ארוך, אך הוא מפליא להכיל יותר משלושים שנות חיים, מתחילת שנות השישים עד תחילת שנות התשעים. השפה של שלמה סדן אינה מתיפייפת. היא בוטה, אמיתית, וסוחפת את הקורא למסע מורעב בתוך נפשו של חיים, ללא יכולת להתנתק. 

סדן לא מפחד להצליף בקורא, להביך אותו ולהכאיב לו.

 

הסוף אופטימי. 

(לירון פיין, עורך הספר)

איך קונים את הספר? בקלות: